רש"י על סוטה ח׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה ח׳ ע״א:ג׳ רש"י על סוטה ח׳ ע״א:ה׳ »

4 תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״אֹתָהּ״ — לְבַדָּהּ.

פירוש רש"י על סוטה ח׳ א:ד׳

4 שלא יהא לבה גס בחברתה - שמא האחת עומדת על בורייה ואינה מודה לומר טמאה אני וחברתה שהיא טמאה רואה את זו שאינה מודה וסובלת את בושתה ולבה מתגבר עליה לעשות כמו זו ואינה מודה:

5 לא מן השם הוא זה - לא זהו הטעם שאמרת העיקר הנאמר בדבר:

6 אותה - והשביע אותה הכהן:

« רש"י על סוטה ח׳ ע״א:ג׳ רש"י על סוטה ח׳ ע״א:ה׳ »